כיצד ניתן להימנע מפירוק השיתוף

יגאל בן חיים משרד עורכי דין

א. צו למדור ייחודי

טענת ההגנה העיקרית, שיכולה להביא לאי-פירוק השיתוף בפועל, היא טענת קיומו של צו למדור ייחודי, שניתן על-ידי בית הדין הרבני.

צו למדור ייחודי הוא צו, שניתן על-ידי בית הדין הרבני במסגרת תביעת האישה לשלום בית ו/או למזונותיה. במסגרתה עותרת האישה בפני בית הדין בהליך ביניים הקרוי "בקשה למתן צו למדור ייחודי", שכל מטרתו שימור המצב הקיים, כלומר מתן צו עיקול על הדירה, בה מתגוררים הצדדים, עד אשר יוכיח הבעל את תביעתו לגירושין.

כל זמן שהבעל לא הוכיח את תביעתו לגירושין, לא יבטל בדרך כלל בית הדין הרבני את צו העיקול הנ"ל, ובית המשפט לא יוכל להתערב בהחלטת בית הדין. מצד אחד יוכל לתת את הצו לפירוק שיתוף, אולם ישהה את הפירוק בפועל עד לקבל החלטה לביטול הצו למדור ייחודי על-ידי בית הדין הרבני.

יש לציין כי טענת הגנה זו כבדת משקל, ולעתים אף נעשה בו שימוש שלא בתום לב. למשל, לעתים אין האישה מעוניינת בשלום בית אמיתי, והיא מגישה זאת רק על מנת לקבל את הצו הנ"ל, כדי שימנע את פירוק השיתוף של הדירה.

בעניין זה ניתן ביטוי בכמה פסקי דין רבניים בבית הדין הרבני הגדול, ובכלל זה מפי כב' הרב הדיין לשעבר דיכובסקי. בעניין זה כתב כדלקמן:

"כתבתי לא פעם, שאינני מאושר מן 'התרגילים המשפטיים' שבהם נאלץ בית הדין הרבני לנקוט כצעדי התגוננות מפני בית המשפט. עצם העובדה ששתי ערכאות משפטיות לגיטימיות נוקטות בתחבולות לסיכול פסק דין של המערכת השנייה פסולה בעיני. הדברים הרחיקו לכת יותר מידי, וחושבני כי מן הראוי לעשות לזה קץ.

לגופם של דברים. במקרים דלהלן אני מסתייג במפורש ממתן סעד של מדור ספציפי:

א.  נישואין שהגיעו לקיצם, ולא משנה באשמת מי, אין אנו עוסקים בהחייאת מתים, ואין טעם לתת 'הנשמה מלאכותית' לנישואין שגוועו.

ב.  ………

ג.  כאשר הבעל אינו מעוניין לקפח את אשתו בעניין המדור, ומוצע לה הסדר הוגן וראוי".

לגבי הליך זה של מדור ייחודי יש בקרב המשפטנים טענות בעד ונגד.

מצד אחד הליך זה – יש בו כדי לשמר את המצב הקיים, והוא שומר את האישה מפני פירוק התא המשפחתי, כאשר הבעל מנסה לכפות עליה פירוק הדירה גם לאחר התנהגות לא ראויה מטעמו (כגון אלימות, בגידה וכיוצ"ב). להתנהגותו זו הוא מוסיף אפוא את ההליך הזה, שהוא בבחינת מכת מוות לאישה ובבחינת "הרצחת וגם ירשת?!" כלומר: לא די שהבעל בגד באשתו, לדוגמה, אלא הוא כופה עליה גם את פירוק הדירה.

מצד אחר במקרים רבים משמש צו זה אמצעי קיצוני, בו משתמשת האישה כנגד הבעל: היא מנסה לקבל יתרון טקטי ואמצעי לחץ כנגדו. כך כאשר אכן רוצה האישה להתגרש, אף ממררת את חייו של הבעל בבית, היא תעתור בבקשה למתן הצו – והבעל ימצא עצמו "כלוא" בדירתו זו בלי יכולת לקבל את חלקו בדירה ולהתחיל את חייו מחדש.

יש לציין כי סוגיה זו זכתה לביקורת רבה מצד שופטים רבים, אף הגיעה לשולחנו של בג"צ, ואולם ככל הנראה יהיה צורך בהליך חקיקתי כדי לבטל או לאזן סוגיה זו של מדור ייחודי.

בסוגיה זו הגיש המחבר כמה עתירות לבג"צ. באחת מהן ביקש אם לא לבטל את הצו הקיצוני שניתן ואשר פוגע בזכויות יסוד במקרים רבים – כי אז לפחות לצמצמו ולהגבילו בזמן; ואולם בג"צ לא ראה לנכון להתערב בסוגיה זו, המסורה לסמכותו הייחודית של בית הדין.

ב. איזון משאבים כולל

ניתן למנוע את פירוק השיתוף גם בדרך של העלאה ופירוט של כלל הרכוש המשותף של בני הזוג.

לעתים יש לבני הזוג לא רק דירת מגורים, אלא כספים ו/או רכוש נוסף.

במקרה כזה כדאי מאוד להעלות את הטענה, שיש לערוך איזון כולל בין זכויות בני הזוג: אחד מהם ייוותר עם הדירה – ואילו האחר ייוותר עם יתר הזכויות. הליך זה ייעשה לאחר שייבחנו כלל הזכויות הכספיות ויעריכו את שווי הדירה – אם בהסכמה ו/או על דרך של שמאות.

לדרך זו יתרונות מרובים:

הצדדים חוסכים עלויות מכירה וקנייה ועלויות של תשלומים לכונסי נכסים; הצדדים מצליחים לאזן את הדירה במסגרת כלל הנכסים על בסיס שוֹויהּ במחיר שוק – ולא מתחת אליו (אם היא נמכרת על-ידי כונסים); והצדדים מצליחים להביא לידי איזון כולל של כלל הרכוש שלהם ולהביא לסיום מחלוקת לא רק בעניין הדירה, כי אם גם בכל הקשור לכל רכושם.

ג. סעיף 40 א' לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969

סעיף 40 א' לחוק המקרקעין מאפשר לעכב את הליך פירוק השיתוף בין בני זוג, אם יש להם ילדים קטינים, וזאת עד שיימצא מדור חלופי, אשר יעמוד באותם תנאים פחות או יותר של המדור הנמכר.

בע"א 8036/06 פלוני נ' פלונית ניתן פסק דין מפי כב' הנשיאה ד' ביניש, ולפיו אם לא ניתן להבטיח מדור חלופי לאישה ולקטינים, כי אז יעוכב פירוק השיתוף.

הבטחת המדור החלופי יכול שתהא בהותרת סכום כספי מתוך חלקו של הבעל לטובת האישה והקטינים ו/או בדרך של חיוב חודשי – בתנאי שאין חשש שהבעל לא יוכל לעמוד בו.

לאחרונה ניתן פסק דין על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. אומנם הוא נתן צו לפירוק שיתוף, אך עיכב אותו עד הגיע אחרון הקטינים לגיל 18 שנים, ובכך אִפשר לאישה ולילדים להמשיך ולהתגורר בדירה. החלטות כאלה ניתנות בדרך כלל כאשר אין דרך להבטיח את מדורם של הילדים לאחר מכירת הדירה. עם זאת הן נדירות.