עילות גירושין

יגאל בן חיים משרד עורכי דין

סוגיה מרכזית, העולה על הפרק בתיקי משפחה, היא עילות הגירושין, המקנות אפשרות למי מבני הזוג לקבל פסק דין לגירושין.

על-פי הדת הקתולית, הנישואין נצחיים ובלתי ניתנים להתרה (ומכאן המושג "נישואין קתולים"); לעומתה מאפשרת הדת המוסלמית לבעל לגרש את האישה גם ללא הסכמתה; ואילו הדת היהודית בחרה את דרך הביניים: היא מאפשרת למי מהצדדים להגיש לבית הדין המוסמך תביעה לגירושין, אך זו תתקבל רק אם יוכיח התובע אחת מעילות הגירושין הקנויות לו על-פי ההלכה.

עילות הגירושין הללו – 4 במספר, הן בחלקן עילות אובייקטיביות, ובחלקן סובייקטיביות-אישיות.

א. העדר אפשרות להוליד ילדים

העילה הראשונה ניתנת להוכחה מבחינה אובייקטיבית: האישה אינה מסוגלת ללדת ילדים – אף שחלפו כבר 10 שנים מיום הנישואין, ונעשו כל המאמצים והנסיונות הרפואיים העומדים לרשות בן הזוג לשם כך.

במקרה זה קובעת ההלכה כי קמה עילת גירושין לבעל, שכן הוא מחויב במצוות פרייה ורבייה.

מצד אחד נדרש זמן רב לגיבושה של עילה זו, אך מצד שני היא קלה להוכחה, אם אכן קיימים מסמכים רפואיים התומכים בטענת הבעל.

ב. בגידה

עילה נוספת, המקנה זכות לבעל להתגרש מאשתו – אף בכפייה! – היא הוכחה כי האישה בגדה בבעלה עם גבר זר.

על-פי ההלכה, מרגע שהוכחה טענת הבעל כי האישה בגדה בו, ייתן בית הדין פסק דין לגירושין, והאישה תפסיד את כל זכויותיה המגיעות לה מבעלה, כגון כתובה ומזונות.

יש להדגיש, כי הוכחת הבגידה צריכה להיות ברמה גבוהה במיוחד. ההוכחה כי האישה מתרועעת עם גברים אחרים – אבל ללא הוכחת קיום יחסי אישות עמם – יכולה אומנם להביא לפסק דין לגירושין, אך בדרגה מופחתת, שכן אז מדובר ב"מעשה כיעור" – ולא בבגידה הדורשת הוכחת "מכחול בשפופרת".

בעניין זה ראוי להתייחס לאופיים הדתי של בני הזוג: ההתייחסות ל"מעשה כיעור" של בני זוג, השומרים על אורח חיים דתי, תהא שונה מההתייחסות למעשה כיעור של בני זוג חילונים.

ג. מום נסתר

טענה נוספת, הקנויה למי מבני הזוג לצורך קבלת פסק דין לגירושין, היא טענת מום נסתר ו/או "מיקח טעות", כלומר: קודם הנישואין לא חשף צד אחד מבני הזוג לצד האחר את מצבו הרפואי/נפשי.

אכן, לא אחת טוען אחד הצדדים, כי לא ידע על מצבו הרפואי של בן זוגו; וכי אילו היה יודע על כך טרם הנישואין, לא היה נישא לו.

בדרך כלל מתייחסים מקרים אלה למומים נסתרים, כגון: מחלת אפילפסיה, מחלות נפש וכיוצ"ב, שאינן ניתנות לאבחנה אלא בחלוף זמן.

מקרים אלה של טענות גם אינם פשוטים להוכחה, שכן לא קל להוכיח כי הצד האחר אכן לא ידע על דבר המחלה.

יש להדגיש, כי אם המשיך בן הזוג את חייו עם בת זוגו, ולהפך, לאורך שנים, קלוש מאוד הסיכוי לבסס את עילת הגירושין על עילת "מיקח טעות", שכן מעצם המשך החיים יחדיו הוא "סבר וקיבל", בלשון ההלכה.

ד. התנהגות לא נאותה

עילה נוספת, המקנה עילת גירושין, מבוססת על התנהגות לא נאותה של אחד מבני הזוג. זו עשויה לכלול, בין היתר, אלימות מילולית, אלימות פיזית, התעמרות נפשית וכיוצ"ב.

ראוי להדגיש, כי בשונה מיתר העילות לא בהכרח יינתן פסק דין לגירושין, אם הצד האחר הוכיח ששינה את דפוסי התנהגותו, אף מסכים לקבל טיפול והדרכה מגורם מקצועי מוסמך שמונה על-ידי בית הדין הרבני.

מהו "גט מעושה"?

על-פי ההלכה אם אין עילה לגירושין, המחייבת את הבעל להתגרש, צריך הגט להינתן מתוך רצון חופשי על-ידי הבעל.

לפיכך אם ניתן הגט מתוך לחץ כזה או אחר, קיים חשש לכשרות הגט, וייתכן שיבוטל.

לדוגמה: אם יוכיח הבעל כי הוא מסדיר את הגט רק משום שהוא צפוי לקנס כספי לתשלום בגין אי סידור גט, עלול הדבר להתפרש כעילה להפיכת הגט ל"גט מעושה", דהיינו לגט שלא ניתן מתוך רצונו החופשי והגמור של הבעל. לכן לא ייתן בית הדין יד ולא יסדיר את הגט, עד שיוברר כי אכן ניתן מתוך רצונו החופשי המלא של הבעל.

לפיכך חשוב לא להכניס לתוך הסכמי גירושין סנקציות למקרה שבו לא יינתן הגט, שכן הן עלולות להתפרש כעילה להפיכת הגט ל"גט מעושה".