שיקולי ביהמ"ש בענייני משמורת

יגאל בן חיים משרד עורכי דין

כעיקרון שיקול-העל והמנחה בכל מה שקשור לילדים קטינים – ובפרט בכל מה שקשור לקביעת משמורתם – היא עקרון "טובתו של הילד". ברבות השנים יצקו בתי המשפט תוכן לתוך מונח זה, וכיום קיימים כמה שיקולים מהותיים, המובאים בחשבון על-ידי בתי המשפט בטרם יינתן פסק דין למשמורת.

1. חזקת הגיל הרך

החוק קובע חזקה, שטוב יהיה אם ילד עד גיל 6 יהיה במשמורת האם שתדאג לצרכיו.

החוק מבסס את ההנחה הנ"ל על הקביעה שילדים רכים בשנים זקוקים לקרבת אמם.

עם זאת ניתנו לאחרונה כמה פסקי דין שונים, שכן אין מדובר אלא בחזקה, וככל חזקה/הנחה אחרת אף היא ניתנת לסתירה. לכן אם יוכח כי טוב יותר לקטין שיהיה דווקא במשמורת האב, לא יהסס בית המשפט לקבוע אחרת.

יש לציין, כי בשנים האחרונות נהיו בתי המשפט ליברליים יותר בגישתם, אף החלו לאמץ את שיטות המשפט הזרות, בהן לא קיימת חזקה זו. כך ניתנו לא אחת פסקי דין של משמורת אצל האב, אם כי עדיין מבחינה סטטיסטית מספרם מועט לעומת פסקי הדין שניתנו בגילים אלה לטובת האם.

2. המלצות פקידי סעד

כאשר מגישים תביעה למשמורת, דורש בית המשפט באופן אוטומטי תסקיר מפקידי הסעד.

תפקידם של פקידי הסעד לפגוש את ההורים, הילדים, ולעתים אף את המחנכים ו/או גורמים נוספים לפי שיקול דעתם. אחר כך הם יעבירו לבית המשפט תסקיר מקיף, ובו סקירה על מצבה של המשפחה ובעיות שיש לשים בהן דגש בכל הקשור לקשר שבין ההורים ובין הקטינים, ובסופו של דבר ייתנו את המלצותיהם.

להמלצות פקידי הסעד יש משקל רב בהכרעת בית המשפט, שכן למעשה הם מהווים את ידו הארוכה לבחינת מצבם של הקטינים. עניין זה, אין בית המשפט יכול לעשותו מכיסא השיפוט, ולכן הוא נסמך על חוות דעתם של פקידי הסעד.

עם זאת שמורה לכל אחד מן ההורים הזכות לחקור את פקידי הסעד ביחס לתסקיר שהגישו, על מנת להבין כיצד הגיעו למסקנתם.

בדרך כלל אמונים עורכי הדין על חקירות מן הסוג הזה, ולעתים, לאחר חקירה של פקיד סעד כזה או אחר, מתגלה בפני בית המשפט דווקא תמונה אחרת.

יש עוד לציין, כי המלצת פקיד הסעד היא המלצה בלבד ואינה מחייבת, וכך לא תמיד חייב בית המשפט לקבל אותה.

3. מומחים מקצועיים

בכתב תביעתו וכן בבקשת ביניים יוכל הטוען למשמורת לבקש מבית המשפט למנות מומחה מטעמו.

בדרך כלל מדובר בפסיכולוגים ו/או במרכזים לבחינת מסוגלות הורית, המוּכּרים על-ידי בתי המשפט כמי שעושים מלאכתם נאמנה.

בדרך כלל הטוען למינוי המומחה – הוא שיישא בתשלום.

יש לציין כי המשקל, שניתן לחוות דעת מומחה, גבוהה בדרך כלל מהמשקל, שניתן לתסקירי פקיד הסעד.

לא ניתן לצרף חוות דעת עם הגשת התביעה, שכן תקנות בית המשפט למשפחה אינן מאפשרות הגשת חוות דעת עצמאית אלא על-פי הוראת בית המשפט.

4. רצון הילדים

לרצון הילדים משמעות קריטית בכל הקשור למשמורתם – ובמיוחד כאשר מדובר בילדים בני 12 ומעלה.

הניסיון מלמד, כי בתי המשפט לא יתערבו ולא ייתנו החלטות נגד רצונו של ילד, המבקש להישאר במשמורת של האב או האם לפי בחירתו – בייחוד כאשר מדובר בילדים בעלי דעה משלהם, בדרך כלל בני 12 ומעלה.

לעתים אף מזמין בית המשפט את הילדים, אך זאת במקרים נדירים.

5. הפרדה בין ילדים אחים

בית המשפט/ בית הדין אינם שׂשׂים להפריד בין אחים.

לא אחת בוחר אחד הילדים לשהות עם אביו – ואילו אחיו מצוי אצל האם.

במקרים רבים מביע הילד הגדול את עמדתו הנחרצת לשהות אצל אביו, לדוגמה, כי אז יוקל המעבר של אחיו הקטן למשמורת אצל אביו. כך יהיו יחד ולא ייפרדו.

6. משמורת משותפת

בארצות-הברית רווחה גישה ליברלית וחדשנית, ולפיה יש לצדד במשמורת משותפת של ההורים; אבל כיום הגיעו המומחים בשיטות משפט אלה ובשיטת המשפט הישראלית למסקנה, כי משמורת משותפת עלולה דווקא להביא תוצאות הרסניות.

משמורת משותפת אפשרית רק במקום, בו יש בין ההורים שיתף פעולה מקסימלי, הבנה עמוקה והצגת חזית אחידה בחינוך הילדים וקיום מקום מגורים קרוב; אבל הם ההורים נצים זה לזה, אין לכך סיכוי, ומוטב לוותר על הרעיון, שכן הוא עלול לגרום לבלבול יתר אצל הילדים.

טיפ

אם אין בין ההורים שיתוף פעולה והסכמות, מוטב לוותר על הרעיון.