הסדרי ראייה

יגאל בן חיים משרד עורכי דין

להורה שאינו משמורן קיימת הזכות לקבל אצלו את ילדיו לביקורים.

 הזכות להסדרי ראייה היא זכות טבעית ועצמאית, ואין לה קשר לתשלום/אי-תשלום מזונות ו/או לכל הסדר רכושי כזה או אחר בין ההורים.

הנוהג הסטנדרטי

בדרך כלל מוסכמים הסדרי הראייה בין ההורים לשני ימים באמצע שבוע, לכל סוף שבוע שני ולמחצית חופשות בית הספר וחגי ישראל לסירוגין.

הדוגמה הקלאסית והרווחת להסדרי ראייה בין הורים לילדיהם היא הסכמה כגון זו:

א. האב יקבל את הקטינים פעמיים בשבוע, בימים ב' ו-ה' בשבוע, משעה 16:00 ועד לשעה 20:00.

ב. כן ייקח אליו האב את הקטינים בכל סוף שבוע שני החל ביום שישי בשעה 14:00 ועד למוצ"ש בשעה 20:00.

ג.  כן יהא זכאי האב לקבל אליו את הקטינים במחצית החופשות בחגי ישראל כמפורט להלן:

ד.  בשנת תשע"א אצל האב:

ראש השנה, חג ראשון של סוכות + מחצית ראשונה של חול המועד סוכות, מחצית ראשונה של חופשת חנוכה, ט"ו בשבט, מחצית שנייה של חופשת בית הספר בפסח, כולל מחצית שנייה של חול המועד פסח + חג שני, ל"ג בעומר.

בשנת תשע"א אצל האם:

יום כיפור, מחצית שנייה של חול המועד סוכות, שמחת תורה, מחצית שנייה של חופשת חנוכה, פורים, ליל הסדר + מחצית ראשונה של חופשת ביה"ס בפסח + מחצית ראשונה של חול המועד פסח, יום העצמאות, שבועות.

בשנת תשע"ב יחולו סדרי הראייה במהופך, וחוזר חלילה.

הסדרי ראייה מורחבים

הסדרי ראייה מורחבים עשויים לכלול סוף-שבוע ארוך, שמתחיל ביום חמישי בערב ועד ליום א' בבוקר.

במקרה זה על האב לקחת את הקטינים למוסדות החינוך ולהוציאם משם.

בעידן שוויון הזכויות שבין האישה לגבר רבו המקרים, בהם אפשר בית המשפט לינת הילדים אצל האב לפחות פעם בשבוע.

הסדרי ראייה במרכז קשר

במָקום, שבו צפויה סכנה לילדים מצד ההורה שזכאי לביקור; ו/או במָקום, שבו יש חשש להסתה של הילדים על-ידיו ו/או בני משפחתו המורחבת; ו/או במָקום, שבו יש חשש לשלומם הפיזי או הנפשי של הילדים – יפנו בית המשפט/בית הדין את ההורה למרכז קשר לצורך ביצוע הסדרי הראייה שם.

במרבית הערים בארץ קיימים מרכזי קשר. מצויים שם אנשי מקצוע, והם מפקחים על הסדרי הראייה ומדווחים עליהם לבית המשפט.

טיפ

אם אישה מסרבת לשתף פעולה בקיום הסדרי הראייה בין הילדים לאביהם בטענה למסוכנות כזו או אחרת, מוצע לבעל לבקש בעצמו לקיים את הסדרי הראייה במרכז קשר כדי לקבל דיווח ענייני, שיסיר חשש זה מעיני בית המשפט/בית הדין.

אומנם הדבר ידרוש סבלנות-מה ביצירת קשר נורמטיבי ורגיל עם הילדים; אך אם אנו בונים קשר לטווח ארוך, נעדיף לבססו ללא חשדות, שיעיבו על המשך המפגשים והרחבתם.

דיווח טוב ממרכז קשר יכול לעזור להרחיב את הביקורים מעבר למצופה!!!

שינוי בהסדרי הראייה כתוצאה משינוי מקום מגורים

ישראל וישראלה התגוררו בתל אביב.

הצדדים ערכו הסכם גירושין, ובו הסדירו את הסדרי הראייה עם בנם.

מיד אחרי הגירושין החליטה ישראלה להעתיק את מקום מגוריה לאילת.

מקרים אלה קורים לעתים תכופות, ולא אחת נדרש בית המשפט להתערב בהם.

כעיקרון לא ניתן להגביל את בחירת האישה במקום מגוריה החדש. עם זאת עליה להיות מודעת לכך, כי כתוצאה ממעברה ייפגעו זכויות בסיסיות של האב, המבקש לקיים הסדרי ראייה רציפים עם בנו.

כדי לאזן בין זכות היסוד של חופש החירות לבין זכות היסוד של הסדרי הראייה הרציפים בין הורה לילד, יכול בית המשפט במקרים כאלה למזער את הנזק ולאזן בין האינטרסים השונים בשינוי בהסדרי הראייה ו/או בחיוב כספי, הנגרם להורה שאינו משמורן כתוצאה מהרחקת הילד ממנו.

א. שינוי בהסדרי הראייה

במקרים כאלה אין מקום לקיימם פעמיים בשבוע.

בדרך כלל יורחבו הסדרי הראייה לסוף-שבוע ארוך, שמתחיל ביום חמישי בערב ומסתיים בצאת שבת; ובחגים ובחופשות סביר להניח שהחלוקה לא תהיה שוויונית, כדי לאזן בין ההורים את זמני הסדרי הראייה שקדמו למעבר.

כך, לדוגמה, בחופשת חנוכה יכול הבעל לקבל את הקטין ל-5 ימים במקום 4 ימים, וכיוצ"ב.

ב. השתתפות בהוצאות נסיעה

הסדרי הראייה מן הסוג הזה כרוכות בעלויות נסיעה לא מבוטלות. אלה יושתו בדרך כלל על ההורים בחלקים שווים, ועל האישה להיערך לכך בהתאם.

מעבר לעוגמת הנפש הנגרמת לילדים ולאישה, שאינה יכולה לתכנן את סדר יומה כנדרש, יש לדבר משמעות כלכלית.

הפרת הסדרי ראייה

הפסיקה הכירה בכך, שאם אב אינו עומד בסדרי הראייה כפי שנקבעו לו על-פי הסכם או על-פי החלטה, יש בכך משום עילה להגדלת מזונות.

כשבית המשפט פוסק מזונות, ההנחה הבסיסית שלו היא שהאב לוקח את הילדים לפחות בזמנים הסטנדרטיים, כלומר סוף-שבוע שני, וכן פעמיים בשבוע.

אם האב אינו עושה כן, מטבע הדברים נוצרת העמסת יתר על האישה מבחינה כלכלית, שכן באותם מועדים, שהיה אמור לקחת את הילדים, על האישה לדאוג לצורכיהם, ולעתים אף להוצאות שומר-טף.

לכן כאשר חותם האב על הסכם גירושין, מוטב שלא יתלהב בכל הקשור לדרישה להסדרי ראייה נרחבים, שממילא אין הוא עומד לקיים – שאם לא כן צפוי הוא לתביעה להגדלת מזונות מעבר לזו הקבועה בהסכם.

לעתים נתקלים בתופעה הפוכה: האם – היא שמסכלת את הסדרי הראייה בין הילדים לאב.

במקרה זה ניתן לפנות לבית המשפט בהליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט ולחייב אותה בקנס כספי.

לעתים מתפרשת התנהגות כזו של האם על-ידי בית המשפט כהוכחה שאינה יכולה להיות משמורנית על הילדים, ובמקרים קיצוניים יועברו הילדים למשמורת האב.