מזונות ילדים

יגאל בן חיים משרד עורכי דין

 מקור החיוב של מזונות ילדים הינו הדין האישי החל על האב מכוח הכללים שנקבעו בהלכה.

היקף החיוב בכל הקשור למזונות ילדים מחולק לפי גילם:

ילדים בגיל 6-0 ("קטני קטינים", כהגדרתם בהלכה)

האב בלבד – ולא האם – מחויב באופן אבסולוטי כדי "צורכיהם ההכרחיים" בלבד, ומעבר לכך חלים "דיני צדקה" (הגדרות אלה יוסברו בהמשך).

ילדים בגיל 15-6

לפי תקנות הרבנות הראשית הורחב החיוב האבסולוטי, החל על האב בגין מזונות ילדיו עד גיל 6, עד לגיל 15 שנים, כלומר כיום קובע החוק, כי האב מחויב במזונות ילדיו עד גיל 15 שנים באותה מידה.

עם זאת, באשר לטווח הגילים 15-6 שנים: אם יש לילדים רכוש משלהם, ניתן לפרוע רכוש זה לצורך סיפוק מזונותיהם. כך לפי ההלכה, אם כי הדבר אינו נוהג הלכה למעשה בבתי המשפט כי אם במקרים נדירים.

ילדים בגיל 18-15

בטווח גילים זה מחויבים האב והאם במזונות הקטין באופן שווה בהתאם להכנסותיהם באופן יחסי. בגילים אלה מחויב האב בתשלום מזונות מכוח חיובי "דיני צדקה", שאינם חיוב אבסולוטי.

ילדים מגיל 18 עד סיום השירות הצבאי

בטווח גילים זה חלות מערכות חוקים שונות. החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע, כי בן משפחה רחוק יותר זכאי לקבל מזונות מקרוב, שאינו דווקא אביו או אמו.

לענייננו: ילד שהגיע לגיל 18 שנים – על-פי הפסיקה ניתן לחייב את האב בסך שליש מסכום המזונות, שנפסקו בעבורו קודם הגיעו לגיל 18 שנים, עד לסיום שירותו הצבאי.

כיום הרחיבה הפסיקה את אפשרות החיוב, אם התביעה הוגשה על-ידי מי מהוריו קודם הגיעו לגיל 18 שנים. כך יוכל בית המשפט לחייב את הנתבע במזונות לאותו ילד, בלי שהלה יידרש להגיש בעצמו תביעת מזונות עם הגיעו לגיל 18 שנים.

הכללים והיקף החיוב לטווח גילים זה שונים מאשר הכללים, שנקבעו לילדים בטווחי הגילים האמורים לעיל, כפי שיפורט להלן.