מדור ייחודי

יגאל בן חיים משרד עורכי דין

סעד למדור ייחודי הוא סעד מיוחד, המוקנה לבית הדין הרבני בלבד. מטרתו למנוע פירוק שיתוף בדירת מגורים משותפת לבני הזוג, שבה הורגלה האישה להתגורר עם ילדיה או ללא ילדיה.

סעד זה הוא כלי יעיל למניעת פירוק שיתוף של דירת המגורים, אולם הוא יינתן רק אם תגיש האישה בבית הדין הרבני תביעה לשלום בית ומזונות.

האישה עותרת שבית הדין יורה, כי לאישה זכות למדור ייחודי בדירה המשותפת על-פי הכלל, שאין הבעל יכול לשנות את מדורה של האישה "מנווה היפה – לנווה הרע" (שולחן ערוך, אבן העזר ע"ה, ב') כחלק מעקרון-העל בדיני המזונות והכלל "עולה עמו ואינה יורדת".

כפי שפסק כב' הראשון לציון זצ"ל, הרב מרדכי אליהו, זכות המדור של האישה יוצרת שעבוד על חלקו של הבעל בדירת המגורים.

בפרשת אקנין אליהו נ' אקנין וידה, בג"צ 5969/94 אקנין נ' אקנין פ"ד נ (1) 370), קבע בית הדין הרבני הגדול מפי כב' הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל:

"ועתה לטענת ב"כ הבעל שהיא יש לו זכות קנין בדירה ואין זכות לנשלו ממנה, נכון בעלות הבעל על מחצית הדירה היא שלו וזה קנין בלעדי שלו, אבל ומה נעשה והוא בנישואין לאשה הסכים להתחייב לה מדור, וגם אם הוא בפועל לא הסכים אנן בתקנת חז"ל או מדאורייתא הוא חייב למזונות ולמדור ואם כן חלקו בדירה או אפ' כל הדירה שלו היא, הוא משועבד לאשה, למדורה וזכותה של האשה לנצל את השעבוד, ואין לו זכות קנין מוחלטת לעשות בה כרצונו כי כאמור משועבדת הדירה לאשה…"

בין אם בני הזוג הם בעלים במשותף של דירת המגורים והבעל עוזב את הדירה, ובין אם הדירה היא קניינו של הבעל בלבד –זכותה של האישה עומדת לה להמשיך ולהתגורר באותה דירה.

האפשרות היחידה, העומדת לבעל המבקש לממש את חלקו בדירה, היא לרכוש לאישה דירה אחרת:

"שתהא דומה ברמה לדירה הנוכחית ובאותה סביבה בה נמצאת הדירה הנוכחית מדין עולה עימו ואינה יורדת".

בעניין זכותו הקניינית של הבעל בדירה ציין בית הדין הרבני הגדול:

"זו זכות ממונית שמקנים לו לאחר אריכות ימים ושנים, אבל אין זכות להפקיע זכות השעבוד שיש לה על הדירה הנוכחית".

גם בבג"צ נעים נ' בית הדין הרבני, פד"י לו (2) 205, קבע בית הדין הרבני כי האישה זכאית לגור בדירת הצדדים – אף אם ניתן צו האוסר על הבעל להפריע לה להתגורר בדירה.

יש לציין, כי בכל הקשור לסוגיית המדור הייחודי מושמעות מכל עבר טענות מצד מוסדות וארגונים, הפועלים לטובת הגבר, ולפיהן סוגיה זו מעמידה את הגבר במעמד נחות מבחינה משפטית עד כדי פגיעה בזכויות היסוד שלו.

לא אחת נתקלים במקרים, שבהם בן הזוג הוא אדם מבוגר וכל רכושו בא לידי ביטוי בדירת המגורים המשותפת. הצו למדור ייחודי אינו מאפשר לו להתחיל פרק חדש בחייו – למרות טענות קשות המועלות כנגד האישה, אבל בית הדין הרבני לא קיבלן כעילה מספקת לגירושין.

בנושא זה הוגשו כמה עתירות לבג"צ. בחלקן התבקש בית המשפט העליון לפחות להגביל את משך הזמן למתן הצו, כך שיאזן בין האינטרסים של בני הזוג; אך לעת עתה נמנע בג"צ מלדון בכך, וסוגיה זו נותרה תלויה ועומדת ומהווה כלי ממשי בידי האישה למניעת פירוק השיתוף.