דיני מזונות

דיני מזונות אישה

יש לעשות הבחנה בדיני המזונות בכל הקשור לדיני מזונות אישה ובכל הקשור לדיני מזונות ילדים.

הפסיקה קבעה כי הקריטריונים לפסיקת המזונות ככל שהם מתייחסים לדיני מזונות אישה שונים מאשר הקריטריונים הנדרשים ככל שמתייחסים לדיני מזונות ילדים.

דיני מזונות האישה נקבעים על פי הדין האישי (הדתי) החל על בן זוגה.

כך לדוגמא אם הבעל הוא יהודי הרי שדיני המזונות יבוססו על פי ההלכה היהודית גם אם הם נידונים בביהמ"ש האזרחי.

כך הם פני הדברים גם בכל הקשור לדיני מזונות הילדים , אשר יקבעו על פי העדה הדתית אליה משתייך האב.

דיני המזונות של האישה ודיני המזונות של הילדים הנם תחום רחב הכולל מושגים רבים ביותר.

ככל שהדבר נוגע לדיני מזונות האישה, יש להדגיש כי מזונות האישה אינם כוללים רק את ההוצאות בנות הערך הכספי כגון: הוצאות מחיה וכלכלה אלא גם כל טובת הנאה אחרת שאליה הורגלה האישה כדוגמת שימוש ברכב.

כך דיני מזונות האישה כוללים גם את זכאותה "למדור שקט ושלו" , מושג החוזר על עצמו והשבור בפניהם של עורכי דין המתמחים בתחום אשר עניינו : מתן צו מניעה שאיסור על בן הזוג להטריד את האישה בכל דרך שהיא עד כדי איסור כניסה לבית וזאת כדי לשמור על השקט והשלווה להם היא זכאית בביתה.

במסגרת דיני המזונות של האישה , נקבעו מספר קריטריונים לפסיקתם כאשר בעת פסיקת מזונות האישה ו/או הקטינים יובאו בחשבון 3 קריטריונים בסיסיים והם : "הכנסה בפועל", "פוטנציאל השתכרות", "רכוש בן הזוג".

כך לדוגמא אם ראובן הנו מובטל אך הוא בעל נכסים ו/או יש באפשרותו לעבוד שכן הוא אינו מממש את פוטנציאל השתכרותו, הרי שביהמ"ש / ביה"ד הרבני יביאו בחשבון את רכושו וגם את פוטנציאל השתכרותו לצורך פסיקת מזונות האישה ו/או הילדים.

דיני המזונות של האישה נקבעים על פי רמת החיים לה היא הורגלה בשונה מידי מזונות הילדים שמופסקים על פי כללים אחרים לגמרי כפי שיובא להלן.

ראוי להדגיש שדיני מזונות האישה כוללים בתוכם אף מספר מקרים בהם האישה אינה זכאית למזונות ובין היתר:

א.         אישה עובדת – במקרה זה יבחן ביה"ד או ביהמ"ש את צורכי האישה החודשיים ובמידה והם מספקים את צרכיה לא יפסקו עבורה מזונות.

ב.         כאשר הוכח על ידי שני עדים שהאישה בגדה בבעלה, היא לא זכאית למזונות אך נדרשת הוכחה כבדת משקל ולא די באמירה בעלמא ו/או בעדות שמיעה.

ג.          אישה שעזבה את בית המגורים של הצדדים ללא כל סיבה , אם לא הייתה אכן סיבה מוצדקת לכך תחשב למורדת ואם לא תהיה זכאית למזונות.

            במקרה זה ראוי להדגיש כי הפסיקה הצריכה ראיה "קלה כנוצה" כדי להצדיק עזיבתה.

ד.         במידה וניתן פס"ד סופי לחיוב האישה בקבלת הגט על ידי ביה"ד , פטור הבעל ממזונותיה.

האישה יכולה לגבות את מזונותיה דרך המוסד לביטוח לאומי ובמקרה זה אינה עובדת ו/או דרך לשכת ההוצאה לפועל.

דיני מזונות ילדים

בכל הקשור לדיני מזונות ילדים גם כאן יחויב האב על פי הכללים וההלכות הקבועות בעדה הדתית אליה הוא משתייך.

במקרה שלנו, דיני מזונות הילדים של אב יהודי נקבעו על פי ההלכה באופן שמזונות הילדים חולקו ל- 3 קבועות גילאים.

ילדים מגיל אפס – 6 שנים, מחויב האב באופן אבסולוטי כדי "צורכיהם ההכרחיים" בלבד ומעבר לכך חלים עליו דיני הצדקה.

ילדים בגיל 6-15 שנים , לפי תקנות הרבנות הראשית הורחב החיוב האבסולוטי גם לקבוצת גילאים זו.

יחד עם זאת באשר לטווח גילאים זה אם יש לילדים רכוש משלהם , ניתן לפרוע רכוש זה לצורך סיפוק מזונותיהם, כך לפי ההלכה, אם כי הדבר אינו נהוג להלכה למעשה בבתי משפט אלא במקרים נדירים.

ילדים בגיל 15-18 שנים בטווח גילאים זה האב והאם מחויבים במזונות הקטין באופן שווה בהתאם להכנסותיהם באופן יחסי. בגילים אלה מחויב הבעל בתשלום מזונות מכח דיני הצדקה.

דיני המזונות קבעו כי צרכים הכרחיים כמפורט לעיל כוללים את הצרכים הקיומיים של הילד והם כוללים מזון וכלכלה, ביגוד והנעלה, הוצאות רפואיות , הוצאות חינוך , מדור ואחזקתו כדי חלקו היחסי של כל קטין.

מעבר לצרכים ההכרחיים , החיוב כאמור הנו מדין צדקה וחיובים אלה כוללים הוצאות שאינן קיומיות כדוגמת : חוגים, קייטנות , שיעורים פרטיים , דמי כיס, טלפון נייד.

החיוב מדין צדקה מושת על ההורים בהתבסס על גובה הכנסתם.

דיני מזונות הילדים קובעים כי אם הכנסת האב הנה גבוהה הרי שביהמ"ש לא יפסוק רק את צורכיהם ההכרחיים אלא רק את ההוצאות שמעבר לכך.

פרטים נוספים אודות דיני מזונות ילדים ודיני מזונות אישה ניתן לקבל גם באתר עצמו במסגרת לשוניות של דיני מזונות אישה ודיני  מזונות ילדים.